הגענו!

הגענו! השלמנו מסע של כ24 שעות והגענו בשלום.

הרבע האחרון גם כן עבר יחסית חלק. אופק היה מותש כי לפי הפרשי השעות היה לילה בישראל. הוא נרדם ל5 שעות בתחילת הטיסה לSF והיה די רגוע (כלומר, מסטול) בהמשכה. אנחנו גם ישנו כמה שעות.
אחרי הנחיתה, טעינו שלא ניצלנו את העובדה שיצאנו בין הראשונים מהמטוס. הלכנו לשירותים במקום לדרכונים וחיכינו בערך חצי שעה בתור. אופק היה ממש מסכן ובלי עגלה עבר מיד ליד בחוסר מנוחה.
אחר כך הלכנו לקחת את המזוודות. היינו בין האחרונים בטיסה שלנו אז לא היינו צריכים להתאמץ לזהות אותן... אבל... מזוודה אחת, ארגז הצעצועים וכסא הבטיחות לא הגיעו! לפחות הטיולון כן הגיע. מסיבה לא ברורה הורידו את המזוודות האלה מהמטוס לSF והן נשארו בלונדון. בתקווה הן יישלחו אלינו למלון מחר. כדי לנסוע למלון השאלנו כסא ישן ומרופט מחברת התעופה...לא נורא, העיקר שהגענו בשלום.
אגב, הסתדרנו עם כל המזוודות שכן הגיעו בעזרת שירות פורטר של שדה התעופה. מאוד נחמד ומאוד יעיל.

למלון הגענו עם shuttle service שהזמנו מראש מהארץ. לא זול (90$ לכ40 דקות נסיעה) אבל שווה ביותר. בניגוד למונית רגילה, שאי אפשר לסמוך על הנהג שיחכה או לא יגבה מלא כסף במקרה של עיכוב, כאן מזמינים לך את המונית ברגע שיצאת מהשדה ומחכים בין 5 ל 15 דקות.

מחכים למונית

עכשיו אנחנו במלון. אופק שוב ישן. נדרשו שתי הצצות החוצה כדי לשכנע אותו שלילה בחוץ ולא הולכים לגן, וגם כמה סיפורים כדי להרגיע אותו. המלון נחמד, אבל אין מספיק מקום אחסון לכל הרכוש שהבאנו אז חודש שלם נחייה מתוך המזוודות. חוץ מזה, הסופרמרקט הקרוב הוא במרחק נסיעה, אז קניות בסיסיות כמו ביצים וחלב נעשה רק מחר.

מתחילים להתאקלם במלון

זהו להפעם... מחר בבוקר איתי הולך להביא את הרכב השכור. אחר כך אנחנו נפגשים עם משהיא שאמורה לעזור לנו עם הרילוקיישן (מטעם חברת רילוקיישן) וביחד איתה להוציא מספרי social security ולפתוח חשבון בנק.