לפני כחודש, ב11 במרץ, נולדה לנו אלה החמודה.
יש המון דברים שאני יכולה לכתוב...
על מעקב ההריון, על הלידה שלא הייתה נטולת אירועים, על האשפוז במחלקת יולדות שמאוד שונה מבארץ, על היחס של סטנפורד להריון ולידה ועוד ועוד...
מרוב דברים שאפשר לכתוב עליהם אני לא יודעת איפה להתחיל... אז אני פשוט אדחה את כל זה ובמקום לכתוב על מה שהיה, פשוט אכתוב על מה שקורה עכשיו.
אלה תינוקת חמודה שבעיקר אוכלת וישנה. היא מאוד קטנה ובגלל זה אנחנו מקפידים שתאכל. זה דורש סבלנות ובינתיים אנחנו מתקדמים בכיוון הנכון.
אופק ממש התבגר בחודש האחרון. הוא התחיל לדבר בקול רם יותר ולהדגיש את הנוכחות שלו בכך שהוא אומר "אני אוהב את זה!!" (למשל דינוזאורים או אוכמניות) או "זה מפחיד!!" (למשל הכריש בספר) הרבה יותר מבעבר. הוא מתנהג מאוד יפה לאחותו החדשה ומקבל על עצמו את תפקיד האח הגדול, בעידוד שלנו כמובן. למזלנו הוא לא מרגיש שהיא לוקחת ממנו תשומת לב, בעיקר מפני שיומיים אחרי שחזרנו מבית החולים הגיעו לבקר סבא וסבתא שלו, ההורים של איתי, והם מרעיפים עליו המון אהבה.
ההורים של איתי גרים ביחידת דיור כ10 דקות הליכה מאיתנו (המעונות לא מתאימים לאירוח של חודש) ואנחנו מאוד שמחים שהם פה איתנו. בנוסף לכך שהם מבלים הרבה זמן עם אופק הם מקלים עלינו בעוד סידורים כמו הכנת אוכל וקניות. יהיה מאוד נחמד לחגוג ביחד את פסח בשבוע הבא.
איתי לקח שבוע חופש מהעבודה מיד אחרי הלידה. בניגוד לחברות כמו גוגל ופייסבוק, במקאפי לא מקבלים חופשה מיוחדת לכבוד הלידה, אבל איתי בכל מקרה עובד מהבית ברוב הימים אז הוא זמין לעזור (כמעט) כל הזמן.
באופן כללי מאוד נחמד פה.
היה לנו סוף סוף קצת גשם (איתי וההורים שלו דוקא התבאסו מזה אבל אחרי חורף כל כך יבש*, מגיע לקליפורניה לקבל קצת מים) ועכשיו הכל פורח ואביבי. "כפר" המעונות מאוד ירוק וכיף לטייל בו כשאופק על האופניים ואלה בעגלה.
אני גם בסדר. עברתי ניתוח קיסרי (מבטיחה שאפרט על הלידה בפוסט/ים נפרדים) והתאוששתי במהירות. מאוד דאגתי בקשר למשקל של אלה (וגם באופן כללי... אולי בגלל ההורמונים?) אבל עכשיו כשרואים שהיא גדלה אני מתחילה לדאוג פחות. חסר לי לבלות זמן עם חברות ולשתף חוויות על הריון, לידה והורות. גם כאן יש לי כמה חברות אבל זה לא אותו הדבר.
עם המנחה שלי סיכמתי שלא יצפה שאעבוד על המחקר בששת השבועות הראשונים ושאשתדל לעבוד מהבית ולהגיע מידי פעם למעבדה עד שנמצא סידור, בתקווה כשאלה תהיה בת שלושה חודשים. היחס של סטנפורד לנשים יולדות לא מאוד מוגדר אך מעודד. לפי המדיניות הרשמית, נשים שיולדות זכאיות רק לדחייה של רבעון (10 שבועות) בכל אבני הדרך של התואר (למשל, הגשת הצעת מחקר, מצגת סיום וכו') אך בפועל, הפרופסורים יכולים לתת "חופשה" מהמחקר והקלות בקורסים באופן פרטני. מהניסיון שלי הם משתדלים ללכת כמה שיותר לקראת הסטודנטיות. הבחינות בשני הקורסים שלקחתי ברבעון הקודם נפלו בדיוק בשבוע של הלידה הצפוייה. בקורס אחד הפרופסור פשוט ויתר לי על המבחן (זה היה מאוד נחמד מצידו) ובקורס השני נתנו לי לעשות את המבחן בבית. כדי להפטר ממנו כמה שיותר מהר עשיתי אותו שבועיים וחצי אחרי הלידה...זה לא היה קל אבל לפחות סיימתי עם הקורסים לבינתיים.
טוב... אם כבר התחלתי לכתוב על ענייני חופשת לידה, מאוד הפתיע אותי לראות שבארה"ב, כפדרציה, אין שום חופשת לידה. מי שיולדת לא מקבלת אף יום חופשה בתשלום ובתנאים מסוימים גם אין שום הבטחה שימשיכו להעסיק אותה לאחר הלידה. בקליפורניה, לעומת זאת, (ולכל מדינה חוקים משלה) האם הטרייה מקבלת ששה שבועות disability leave (כלומר, חופשת נכות...) בתשלום מלא ובתנאים מסויימים היא זכאית גם לששה שבועות של family leave בכחצי מהשכר. קצת יותר פירוט נמצא כאן. בחברות גדולות ומצליחות נהוג לתת לאמא ולאבא חופשה נוספת (ראו תמונות למטה). אגב, לפני כמה זמן קראתי כתבה מעניינת שמראה שחופשת לידה ארוכה פוגעת בקריירה של אמהות, אבל זו לא הסיבה לכך שבארה"ב אין חופשת לידה בתשלום. נראה לי שזה יותר קשור למאבקים בין דמוקרטים לרפובליקנים, להערצת הקפיטליזם ולכך שהמחוקקים, שמבוגרים ושמרנים יחסית, עדין לא מכירים בכך שנשים יכולות להיות אמהות ולפתח קריירה במקביל.
זהו לבינתיים... תגידו אם יש משהו ספציפי שתרצו שאכתוב עליו.
שיהיה לכולם חג פסח שמח!
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
* הבצורת בקליפורנייה נובעת מתופעה די מעניינת שמכונה ridiculously resilient ridge או triple R שגרמה לכך שהשנה הייתה הבצורת הכי קשה בהיסטוריה של קליפורניה. בזמן שבחוף המזרחי סבלו מקור קיצוני וסופות, כאן זה הרגיש כאילו יש אביב נצחי.
יש המון דברים שאני יכולה לכתוב...
על מעקב ההריון, על הלידה שלא הייתה נטולת אירועים, על האשפוז במחלקת יולדות שמאוד שונה מבארץ, על היחס של סטנפורד להריון ולידה ועוד ועוד...
מרוב דברים שאפשר לכתוב עליהם אני לא יודעת איפה להתחיל... אז אני פשוט אדחה את כל זה ובמקום לכתוב על מה שהיה, פשוט אכתוב על מה שקורה עכשיו.
אלה תינוקת חמודה שבעיקר אוכלת וישנה. היא מאוד קטנה ובגלל זה אנחנו מקפידים שתאכל. זה דורש סבלנות ובינתיים אנחנו מתקדמים בכיוון הנכון.
אופק ממש התבגר בחודש האחרון. הוא התחיל לדבר בקול רם יותר ולהדגיש את הנוכחות שלו בכך שהוא אומר "אני אוהב את זה!!" (למשל דינוזאורים או אוכמניות) או "זה מפחיד!!" (למשל הכריש בספר) הרבה יותר מבעבר. הוא מתנהג מאוד יפה לאחותו החדשה ומקבל על עצמו את תפקיד האח הגדול, בעידוד שלנו כמובן. למזלנו הוא לא מרגיש שהיא לוקחת ממנו תשומת לב, בעיקר מפני שיומיים אחרי שחזרנו מבית החולים הגיעו לבקר סבא וסבתא שלו, ההורים של איתי, והם מרעיפים עליו המון אהבה.
ההורים של איתי גרים ביחידת דיור כ10 דקות הליכה מאיתנו (המעונות לא מתאימים לאירוח של חודש) ואנחנו מאוד שמחים שהם פה איתנו. בנוסף לכך שהם מבלים הרבה זמן עם אופק הם מקלים עלינו בעוד סידורים כמו הכנת אוכל וקניות. יהיה מאוד נחמד לחגוג ביחד את פסח בשבוע הבא.
איתי לקח שבוע חופש מהעבודה מיד אחרי הלידה. בניגוד לחברות כמו גוגל ופייסבוק, במקאפי לא מקבלים חופשה מיוחדת לכבוד הלידה, אבל איתי בכל מקרה עובד מהבית ברוב הימים אז הוא זמין לעזור (כמעט) כל הזמן.
באופן כללי מאוד נחמד פה.
היה לנו סוף סוף קצת גשם (איתי וההורים שלו דוקא התבאסו מזה אבל אחרי חורף כל כך יבש*, מגיע לקליפורניה לקבל קצת מים) ועכשיו הכל פורח ואביבי. "כפר" המעונות מאוד ירוק וכיף לטייל בו כשאופק על האופניים ואלה בעגלה.
אני גם בסדר. עברתי ניתוח קיסרי (מבטיחה שאפרט על הלידה בפוסט/ים נפרדים) והתאוששתי במהירות. מאוד דאגתי בקשר למשקל של אלה (וגם באופן כללי... אולי בגלל ההורמונים?) אבל עכשיו כשרואים שהיא גדלה אני מתחילה לדאוג פחות. חסר לי לבלות זמן עם חברות ולשתף חוויות על הריון, לידה והורות. גם כאן יש לי כמה חברות אבל זה לא אותו הדבר.
 |
| מיד אחרי הלידה. אלה במשקל 2.6 ק"ג |
 |
| תמונה יותר עדכנית, מלפני שבוע בערך |
עם המנחה שלי סיכמתי שלא יצפה שאעבוד על המחקר בששת השבועות הראשונים ושאשתדל לעבוד מהבית ולהגיע מידי פעם למעבדה עד שנמצא סידור, בתקווה כשאלה תהיה בת שלושה חודשים. היחס של סטנפורד לנשים יולדות לא מאוד מוגדר אך מעודד. לפי המדיניות הרשמית, נשים שיולדות זכאיות רק לדחייה של רבעון (10 שבועות) בכל אבני הדרך של התואר (למשל, הגשת הצעת מחקר, מצגת סיום וכו') אך בפועל, הפרופסורים יכולים לתת "חופשה" מהמחקר והקלות בקורסים באופן פרטני. מהניסיון שלי הם משתדלים ללכת כמה שיותר לקראת הסטודנטיות. הבחינות בשני הקורסים שלקחתי ברבעון הקודם נפלו בדיוק בשבוע של הלידה הצפוייה. בקורס אחד הפרופסור פשוט ויתר לי על המבחן (זה היה מאוד נחמד מצידו) ובקורס השני נתנו לי לעשות את המבחן בבית. כדי להפטר ממנו כמה שיותר מהר עשיתי אותו שבועיים וחצי אחרי הלידה...זה לא היה קל אבל לפחות סיימתי עם הקורסים לבינתיים.
 |
| תחילת מסמך המדיניות של סטנפורד לגבי הריון ולידה. אהבתי את ההבנה שלהם על כך שקיים קונפליקט בין השעון הביולוגי לחלון ההזדמנויות שבו נשים מקדמות את ההכשרה שלהן. אגב, הקונפליקט כנראה פחות משמעותי לרוב הסטודנטיות האמריקאיות שמתחילות את הדוקטורט בגיל 22 (ולא כמוני, בגיל 32...) |
טוב... אם כבר התחלתי לכתוב על ענייני חופשת לידה, מאוד הפתיע אותי לראות שבארה"ב, כפדרציה, אין שום חופשת לידה. מי שיולדת לא מקבלת אף יום חופשה בתשלום ובתנאים מסוימים גם אין שום הבטחה שימשיכו להעסיק אותה לאחר הלידה. בקליפורניה, לעומת זאת, (ולכל מדינה חוקים משלה) האם הטרייה מקבלת ששה שבועות disability leave (כלומר, חופשת נכות...) בתשלום מלא ובתנאים מסויימים היא זכאית גם לששה שבועות של family leave בכחצי מהשכר. קצת יותר פירוט נמצא כאן. בחברות גדולות ומצליחות נהוג לתת לאמא ולאבא חופשה נוספת (ראו תמונות למטה). אגב, לפני כמה זמן קראתי כתבה מעניינת שמראה שחופשת לידה ארוכה פוגעת בקריירה של אמהות, אבל זו לא הסיבה לכך שבארה"ב אין חופשת לידה בתשלום. נראה לי שזה יותר קשור למאבקים בין דמוקרטים לרפובליקנים, להערצת הקפיטליזם ולכך שהמחוקקים, שמבוגרים ושמרנים יחסית, עדין לא מכירים בכך שנשים יכולות להיות אמהות ולפתח קריירה במקביל.
 |
| החברות המצליחות דוקא מעניקות לאמהות ואבות חופשות לידה מאוד נדיבות. משום מה מקאפי, ששייכת לאינטל, לא נותנת לאבות אפילו יום אחד של חופשה בתשלום... |
שיהיה לכולם חג פסח שמח!
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
* הבצורת בקליפורנייה נובעת מתופעה די מעניינת שמכונה ridiculously resilient ridge או triple R שגרמה לכך שהשנה הייתה הבצורת הכי קשה בהיסטוריה של קליפורניה. בזמן שבחוף המזרחי סבלו מקור קיצוני וסופות, כאן זה הרגיש כאילו יש אביב נצחי.
היי אורלי, כיף לקרוא אותך וכיף לראות תמונות של אלה המתוקה. :-)
השבמחקהמון המון מזל טוב לכם! שתיהנו מהקטנטונת ותרוו ממנה הרבה נחת.
שולחים לכם מארץ הקודש ים של אהבה, חיבוקים ונשיקות.
לילך (ויותם, שעבר עכשיו ליד המחשב, ראה את התמונה של אלה ומוסר לכם ד"ש.)
מזל טוב ! היום אלה בת חודש ! הרבה בריאות , נחת וכל טוב !
השבמחקבעוד כמה שעות גם אצלכם .
השבמחקשלום לאלה, אופק , אורלי ואיתי.
השבמחקקראנו את הפוסט יחד וראינו איזה יופי גדלה אלה בחודש הראשון.
גם חודש להולדת אלה זאת הזדמנות לברך את כולכם בכל טוב , אושר ובריאות.
ממרינה ואבא ששמחים לכל דבר שאתם כותבים מצלמים ושולחים לנו.
מזל טוב :)
השבמחקמזל טוב!!! בהצלחה :-)
השבמחקשיהיה לכם חג שמח ונחמד.