יום שישי, 23 בנובמבר 2012

סטנפורד



כמה מהחוויות המעניינות בקמפוס:

האוכל שמוכרים בסטנפורד הוא די פשוט ומאוד יקר, כי הכל יקר בכל Palo Alto. לדוגמא, ביום הראשון שילמתי על כריך אבוקדו ובננה $7. אחד הדברים הידועים ביותר בקרב הסטודנטים הוא שיש המון אוכל בחינם בקמפוס ושבסמינרים של אנשים חשובים יש אוכל טוב במיוחד. זה אפילו רשום באתר הרישום לדוקטורט! ובכן, הדבר התגלה כנכון ובקיצוניות. בכל סמינר וJournal club שהייתי בו הגישו פיצות ובירה, בכל שולחן של אשת אדמיניסטרציה יש מלא ממתקים ואני בטוחה שיש עוד אוכל שמסתובב בקמפוס ופשוט עוד לא מצאתי אותו. האמת... אני לא ממש מחפשת... בינתיים יש לנו ארוחת בוקר וערב במלון ;-)

יש הרבה יותר נשים בקמפוס מאשר בטכניון. סטנפורד היא מהאוניברסיטואות המתקדמות ביותר מבחינת העסקת נשים למשרות בכירות. למעשה, האוניברסיטאות הנחשבות בארה"ב, פרט לסטנפורד, בכלל לא קיבלו נשים עד שנות ה70. חוץ מזה, אני כרגע עובדת בבית הספר לרפואה, אז באופן טבעי יש יותר נשים מתחומים כמו ביולוגיה, כימיה ורפואה. נחמד לא להרגיש מיעוט לשם שינוי.

יש "טירוף" ירוק ככל שמתקרבים לPalo Alto ובסטנפורד באופן ספציפי. הפחים הם עם שלושה פתחים: נייר, פלסטיק וזבל כללי, ובנוסף לכך, יש ליד מיכל נוסף לזבל אורגני בשביל קומפוסט (מעניין אם משהוא באמת לוקח ועושה מזה קומפוסט...). הכלים החד פעמיים מנייר במקום פלסטיק או קלקר ועל קידום התחבורה האלטרנטיבית כבר סיפרתי. הכוונה נחמדה וזה בהחלט מעלה את המודעות, אבל עדין יש המון בזבוז בקמפוס, למשל, מחלקים עיתון יומי.
בסמינרים מחלקים בקבוקי מים שכולם צביעות: הרי המים שזורמים פה בברזים הם טובים מאוד (מגיעים ממעיינות בYosemite), אז בשביל מה צריך לשאוב עוד מים, לבקבק אותם ולהוביל אותם עד לקמפוס? בקיצור, הולכים פה על הרע במיעוטו. מנסים ליירק את דברי ה"מותרות" במקום לוותר עליהם.

תויות בקבוקי המים שמחלקים בסטנפורד

ישנה חבורה לא קטנה של ישראלים במחלקה שבה אני עובדת (structural biology). ביום רביעי שעבר הייתה לנו ארוחת צהרים מחלקתית לכבוד Thanksgiving וישבנו כולנו ביחד לאכול הודו, פירה ו pumpkin pie. זאת ארוחת ה Thanksgiving הראשונה שלי כאן. למרות שהחג לא דתי, הוא מאוד משפחתי והוא בסדר גודל של סדר פסח מבחינת החשיבות, מסתבר שאפילו יותר חשוב מחג המולד. ובכן, כל הישראלים התקבצו ואכלו ביחד. חלקם כבר די מבוגרים ולא היו בישראל ברוב חייהם, את חלקם כבר פגשתי ובכלל לא ידעתי שהם ישראלים, ועדין כולנו דיברנו בעברית שוטפת. בהחלט הרגיש כאילו יש בתוך המחלקה משפחה קטנה ותומכת.

לכל חברי המהנדסים, אני בטוחה שזה יצחיק אתכם. אני כרגע עובדת על שיפור המיומנות שלי עם פיפטות... הנה דוגמא: Pipetting. בניסויים בביולוגיה, כימיה ורפואה חשוב מאוד לשחזר תנאים במדויק... כלומר להעביר נוזלים ממקום למקום, שוב ושוב, באותם כמויות ובאותם ריכוזים. מעניין שבסימולציות של מאטלב אף פעם לא הייתה בעייה לשחזר תוצאות... אחחח מאטלב...



חוץ מלשחק עם פיפטות אני לומדת על  optical coherence tomography שזו שיטת הדמיה אופטית ברזולוציה מאוד גבוהה. משתמשים בה בעיקר כדי לאבחן מחלות ברשתית בעין. העבודה מאוד אינטנסיבית. אני אפרט עליה בהמשך.

תמונה של השכבות ברשתית בעזרת OCT

אי אפשר לפרסם פוסט בלי תמונות של אופצ'יק. אתמול עשינו טיול אופניים בקמפוס ובין היתר הסתובבנו בגן הפסלים של רודן. אחר כך טיילנו ושיחקנו במעונות של הזוגות עם ילדים, בתקווה שנעבור לשם בעוד כמה חודשים. הנה התמונות:

רוכבים בקמפוס. ברקע, הבניין של הנדסה ביורפואית

בגן הפסלים

חווה, אדם ושערי הגיהנום

אופק מעדיף לעלות ולרדת במדרגות

אופק ברקע מטפס במדרגות

אופק הקטן בין הברושים הגבוהים


המעונות מרגישים כמו קיבוץ

איזור המשחקים במרכז הגינה של המעונות

אופק מרגיש בבית

3 תגובות:

  1. הי אורלי
    נראה מרגש ומלהיב
    נראה שיש לכם יופי של מזג אויר (לפחות בקיטעי הזמן המצולמים)
    ובאשר לפיפטות, בתקופתי זה היה איום קיומי אמתי שכן הרפיה חפוזה מהקצה של פיפטה ידנית (ללא המכשיר המופלא שנראה בתמונה) הרסה אין ספור ניסויים וחייבה שיחזורים משעממים ביותר.
    חיזקו ואימצו
    דוד ל

    השבמחק
  2. את בטוחה שלא קוראים לזה סטמפורד?

    השבמחק