יום ראשון, 23 בדצמבר 2012

מרגישים קצת יותר בבית

אין כמו קול טחינת הקפה על הבוקר.
זה לא צליל נעים, אבל כך פתחנו כל בוקר מאז שהתחתנו.
לפני קצת יותר מחמש שנים אבא שלי נתן לנו למתנת נישואין מכונת קפה של Jura. המכונה חזרה לאבא שלי לאחסון מפני שהיא לא מתאימה לארה"ב בגלל הפרש המתחים. השבוע איתי קיבל מכונת Jura חדשה (למעשה refurbished) וקול טחינת הקפה חזר לחיינו. אין ספק שזה נותן תחושה של בית.

הדברים הקטנים שנותנים טעם לחיים: תבלינים, קפה ווויסקי (ותפוז...)
היום אני ניקיתי את הדירה בפעם הראשונה מה שבהחלט גורם לי להרגיש פחות אורחת ויותר תושבת. כל הניקיון הוא שונה ברגע שיש בבית שטיחים מקיר לקיר. מפני שלכולם יש שטיחים, אין בסופר דברים בסיסיים כמו מטאטא, יאה ומגב, שצריך בשביל המטבח והשירותים. גילדוני היקר נתן לנו מגב למתנת פרידה (וכף לפלאלפל...) - עכשיו רק צריך למצוא לו מקל. אנחנו התכוננו לשטיחים והצטיידנו בשואב אבק מעולה של דייסון (מCraigslist במחיר מציאה). כל כך חזק שכמעט עקר את השטיח מהרצפה. 

קנינו ב$80 ממשפחה רוסית בסאן חוזה

היום היה היום השני מתוך כמעט שבועיים של חופשת החורף של המשפחתון של אופק. זה לא הגיוני לעשות חופשה דוקא בחורף! יש גשם או שסתאם קר ולא נעים לצאת לשחק בחוץ...
אתמול אני הייתי עם אופק כשאיתי היה בעבודה. שרנו, רקדנו, ציירנו, בישלנו, אכלנו, הרכבנו פזלים, בנינו בלגו... אין לי מושג איך נעביר את יתר הימים. היום איתי לקח אותו לג'ימבורי, אבל רוב הפעילויות מיועדות לילדים גדולים יותר (בערך מגיל 3). מחר אנחנו מתכננים לנסוע לסן פרנסיסקו לסוג של מוזיאון לילדים Children's creativity museum.

תכנון


וביצוע





תגובה 1:

  1. התמונות יפות מאוד (אגב, גם אנחנו פותחים את הבוקר עם טחינת קפה), ואופק מקסים. המשיכו ליהנות, לעבוד, לצלם ולכתוב.

    השבמחק