יום שני, 31 בדצמבר 2012

חופשת החורף

מחרתיים חוזר הגן מחופשת החורף וגם אנחנו נחזור לשיגרה.
ככל שאופק גדל, לבלות איתו את היום הופך מבייביסיטינג להזדמנות באמת לבלות איתו וללמד אותו דברים. זה עדין לא קל, אבל בהחלט יותר כיף.

הנה כמה מהדברים שעשינו בחופשה:
"מוזיאון" היצירתיות לילדים בסן פרנסיסקו הוא יותר מקום להפעלת ילדים ממוזיאון. סכה"כ זה מקום מאוד נחמד לבלות בו, במיוחד ביום גשום, ומתאים לטווח רחב של גילאים. אחר כך הלכנו לחברים בסן פרנסיסקו עם נוף מדהים של ה Palace of fine arts מהסלון שלהם. מדהים! העיר הזאת מקסימה גם בגשם שוטף. סיימנו את היום בביקור ליילי בגן החיות. רובו היה סגור בגלל הגשם אבל הרעיון נחמד. החיה היחידה שראינו היא איי-איי, למור מאוד נדיר ממדגסקר.
אנחנו מבלים לא מעט בבית, מרכיבים פזלים, לגו וכו'. כל בוקר מתחיל בשיחות סקייפ כמעט עם כל המשפחה. זאת הזדמנות שאנחנו לא ממהרים לגן ולעבודה.
כמו אמריקאים טובים, מרגיש שאנחנו כל הזמן קונים ומחזירים. מדיניות ההחזרה כאן מאוד מתירנית, אין זיכויים, פשוט מחזירים את הכסף, No questions asked. המחיר היחיד הוא הזמן שמתבזבז. לשמחתנו, מצאנו כמעט כל מה שאנחנו צריכים כדי לאכול בריא בחנות טבע Sprouts farmer's market . אתמול היינו בoutlet ענק great mall of Milpitas, לא באמת זול, אבל עם כל כך הרבה חנויות, אי אפשר שלא למצוא מה שצריכים.
מחר, New Year's Day, אנחנו מתכננים לנסוע לקצת טבע בHidden villa.

קרוסלה בכניסה למוזיאון

הפעלת מגנטים

במוזיאון קוראים לזה community creation
בפועל הילדים מציירים על ipad והציורים של כולם מופיעים על המסכים


שרים קריאוקי


סטודיו אנימציה שבו מצלמים את דמויות הפלסטלינה פריים אחרי פריים.
בשביל אופק זו פשוט הזדמנות לשחק בפלסטלינה.

עוד קצת יצירה במוזיאון

אופק נרדם במיטה של החברים

אווירת Christmas או יותר נכון New Year's אצל חברים

הנוף המדהים מהסלון, רגע אחרי שהגשם פסק

קרוסלה בגן החיות של סן פרנסיסקו. מהדברים הבודדים שהיו פתוחים.

ביפ (בגן החיות)

אווירת Christmas עם ה Yule log המסורתי

פזל Elmo שאנחנו בונים לפחות פעמיים ביום

אופק ופיל קוראים את הספר הידוע בכינויו "יקינטון".

הדוד מתן מקריא את דוקטור סוס דרך סקייפ

במסעדה יפה בSantana row. ארוחת מתנה לחגים מסטנפורד.

אופק נתפס מנסה לקחת צ'יפס...
לא נורא, הוא אכל גם את כל הסלמון שלו וגם מהסטייק של איתי.
אין ספק שהילד אוהב מסעדות.


ניצלנו את חופשת החורף גם כדי לעשות בחינת נהיגה... כן כן, בנוסף לתיאוריה צריך לעשות גם טסט. בחינת הנהיגה די פשוטה, נוסעים כעשר דקות עם הבוחן בכבישים נוחים ואפילו לא בוחנים חנייה ברוורס. בכל זאת, תרבות הנהיגה פה שונה מבארץ. איתי לא עבר את הטסט כי לא סובב את הראש מספיק אחורנית בזמן שנסע לאחור. הבחינה החוזרת בעוד כחודש. בזכות הלקחים מהטסט של איתי, אני כן עברתי.

הדברים שעליהם בוחנים בטסט של קליפורניה. אם משהוא מתכנן להיבחן, שייצור קשר וניתן לו טיפים נוספים.
בעיקר צריך לסמוך פחות על המראות ויותר לסובב את הראש. מותר לעשות 15 טעויות ועדין לעבור, אני עשיתי 11.

שתהיה לכולם 2013 מאושרת ופורייה. המון בריאות לכולם!
כוסות בריאות במקום אלכוהול...
 לאחרונה קיבלתי תזכורת שהבריאות היא באמת מעל לכל

יום ראשון, 23 בדצמבר 2012

מרגישים קצת יותר בבית

אין כמו קול טחינת הקפה על הבוקר.
זה לא צליל נעים, אבל כך פתחנו כל בוקר מאז שהתחתנו.
לפני קצת יותר מחמש שנים אבא שלי נתן לנו למתנת נישואין מכונת קפה של Jura. המכונה חזרה לאבא שלי לאחסון מפני שהיא לא מתאימה לארה"ב בגלל הפרש המתחים. השבוע איתי קיבל מכונת Jura חדשה (למעשה refurbished) וקול טחינת הקפה חזר לחיינו. אין ספק שזה נותן תחושה של בית.

הדברים הקטנים שנותנים טעם לחיים: תבלינים, קפה ווויסקי (ותפוז...)
היום אני ניקיתי את הדירה בפעם הראשונה מה שבהחלט גורם לי להרגיש פחות אורחת ויותר תושבת. כל הניקיון הוא שונה ברגע שיש בבית שטיחים מקיר לקיר. מפני שלכולם יש שטיחים, אין בסופר דברים בסיסיים כמו מטאטא, יאה ומגב, שצריך בשביל המטבח והשירותים. גילדוני היקר נתן לנו מגב למתנת פרידה (וכף לפלאלפל...) - עכשיו רק צריך למצוא לו מקל. אנחנו התכוננו לשטיחים והצטיידנו בשואב אבק מעולה של דייסון (מCraigslist במחיר מציאה). כל כך חזק שכמעט עקר את השטיח מהרצפה. 

קנינו ב$80 ממשפחה רוסית בסאן חוזה

היום היה היום השני מתוך כמעט שבועיים של חופשת החורף של המשפחתון של אופק. זה לא הגיוני לעשות חופשה דוקא בחורף! יש גשם או שסתאם קר ולא נעים לצאת לשחק בחוץ...
אתמול אני הייתי עם אופק כשאיתי היה בעבודה. שרנו, רקדנו, ציירנו, בישלנו, אכלנו, הרכבנו פזלים, בנינו בלגו... אין לי מושג איך נעביר את יתר הימים. היום איתי לקח אותו לג'ימבורי, אבל רוב הפעילויות מיועדות לילדים גדולים יותר (בערך מגיל 3). מחר אנחנו מתכננים לנסוע לסן פרנסיסקו לסוג של מוזיאון לילדים Children's creativity museum.

תכנון


וביצוע





יום שבת, 22 בדצמבר 2012

אמריקה...

כמה קלישאות לגבי אמריקה.
חלקן נכונות לאיזור זה וחלקן ממש לא.

"הכל ובגדול" - נכון.
אריזות של חיתולים מתחילות ב80 יחידות. זו האריזה הכי קטנה. הבינונית היא 120 והבאה בתור, שהיא לא הכי גדולה, של 200 יחידות. זו רק דוגמא לגודל האריזות כאן. ברשת Costco אפשר למצוא כמעט הכל ורק בגדול.
חבילת חיתולים ממוצעת

"הפירות והירקות בארץ טובים יותר" - לא נכון.
בינתיים, הניסיון שלנו עם פירות וירקות הוא מעולה. אגסים, אבוקדו , ברוקולי ועגבניות שאנחנו מאוד אוהבים במחירים כמו בארץ ובאיכות טובה יותר. גם הגזר כתום ומתוק יותר. מי שממש משקיע והולך לשוק האיכרים ימצא גם רימונים מעולים, עגבניות מהמון סוגים, אפרסמונים ועוד. הדבר שאהבנו ויחסית נדיר בארץ כאן הוא אננס, ענק וטעים ורק 2-3$ ליחידה.
מי שאומר שהמחירים בארץ יותר זולים, כנראה משווה למחירים שהיו בארץ לפני יותר מ-5 שנים.



"אי אפשר להסתדר בלי אוטו" - נכון חלקית.
למרות שניתן לשלב בין אופנים לרכבת, המסע לוקח פי 2 זמן ולא רלוונטי לימים גשומים. לא קיים כאן הקונספט של מכולת שכונתית. יש seven eleven בתפזורת טובה, אבל הם יקרים. עדיף למצוא דירה שקרובה יותר לסופרמרקט הגדול, ויש לא מעט כאלה. אגב, קיים כאן שירות השכרה לפי שעה כמו car2go שנקרא zipcar. יש לנו חברים שמשתמשים בו לא מעט.

"לאמריקאים יש המון בירוקרטיה" - נכון.
כל צעד פה כרוך במילוי של המון טפסים. הנפקת רישיון נהיגה, שכירת דירה, תחילת עבודה, פתיחת חשבון בנק, הצטרפות למועדון בסופרמרקט - המון טפסים. גם בארץ יש טפסים לכל אלה, רק שפה הם ארוכים לפחות פי 2 והרבה יותר מסובכים.

"באמריקה אוטוסטרדה זו אוטוסטרדה" - לא נכון.
הכבישים פה מלאים מהמורות יותר מכל כביד ראשי בישראל. לא ברור לי איך יצא שם טוב לכבישים בארה"ב. באחת הפעמים הראשונות שנסעתי הייתי כבר התחלתי לחשוב שיש לי פנצ'ר מרוב קפיצות. מה שכן נכון, לפחות באיזור עמק הסיליקון, זה שהנהגים אדיבים. גם בפקקים אין כמעט אנשים שמזגזגים בין נתיבים.

"אמריקאים מאוד נחמדים אבל זה הכל העמדת פנים" - אין לי מושג.
עד עכשיו פגשנו ישראלים, הודים, סינים ולטינים, לא אמריקאים. אנשי השירות האמריקאים מאוד נחמדים, אבל זו העבודה שלהם אז זה דוקא סבבה.

"האמריקאים שמנים" - לא נכון.
קליפורניה כנראה לא מייצגת את כל אמריקה. האיזור הזה ספציפית כנראה עוד יותר לא מייצג. ההודים, הסינים והישראלים לא שמנים. גם האמריקאים לא ממש חורגים מהנורמות. מצד שני, מכנסיים במידה 4 שלא היו עולים עלי בארץ, גדולים עלי כאן...

"הכל קל/כיף פה" - זה מה שהישראלים שחיים פה אומרים. אנחנו עדיין בשלב ההתארגנויות והיה לנו ממש כיף בתל אביב, אז כרגע, זה לא כל כך נכון.

דברים שיש פה יותר מבארץ: חניה, אננס, אוכל מקסיקני, הודי ואסייתי, מרחב (פרברים...), עצים, סופ"שים ארוכים
דברים שחסרים לנו (אולי עוד נמצא): טחינה מסומסום מלא, כוסות שקופות לתה, לחם בראשית (מרמי לוי), רמי לוי באופן כללי, גן ביום שישי, חברים ומשפחה כמובן!


יום רביעי, 12 בדצמבר 2012

חגים

חנוכה בעיצומו. אם עדין לא שלחתם לי תמונה, אשמח אם תעשו זאת :)

אנחנו מדליקים נרות מידי ערב. את הנרות השגתי מבית חב"ד בפאלו אלטו. למרות כמות הישראלים והיהודים באיזור, מסתבר שלא מוכרים נרות חנוכה בכל סופרמרקט בסאניוויל. באופן יחסית אירוני, המקום המרכזי שבו אפשר להשיג דברים מישראל הוא דווקא Felipe's market.

בנוסף לחנוכה, חגגנו גם את יום ההולדת שלי. בסופ"ש נסענו ל Santana row, לא רחוק מהבית. המקבילה הישראלית היחידה שאני מצליחה לחשוב עליה זו שדרת ממילא בירושלים: הכל מאוד מסודר ויוקרתי. הסתובבנו ואכלנו במסעדה נחמדה. ביום עצמו (שני) הייתי באוניברסיטה מהבוקר ועד הלילה אבל קיבלתי שתי הפתעות נפלאות מההורים שלי, משלוח פרחים למשרד וארגז שוקולד שחיכה לי בבית. תודה!

קריסטמס וה New year מתקרבים ואיתם נקבל שבועיים ללא גן. לנו יש רק שלושה ימי "חג" ואת היתר כמובן ניקח על חשבון ימי החופשה שטרם צברנו. הבתים מסביבנו כבר מלאים באורות וקישוטים, חלקם מוגזמים למדי.

כמה תמונות:

סופגניות לחנוכה.
האמת, שבבי קוקוס על סופגניה זה מעולה, אפילו אם יש לה חור באמצע במקום מילוי.


מדליקים נרות בחנוכיה שהבאנו מהארץ.
 העדשים שנובטים ברקע מוקדשים לאביטל ;-)


המסעדה ב Santana row


איתי מלמד את אופק על יין


אופק עוזר לאיתי לבחור


בראנץ'


הפתעה ראשונה


הפתעה שניה...ממממ....


אחד מבתים רבים שמקושטים בטוב טעם לקראת החג

יום חמישי, 6 בדצמבר 2012

איקאה וחנוכה

איקאה
לא חשבתי שאי פעם אני אומר את זה- נמאס לי מאיקאה.
אחרי ארבעה ביקורים בחודש האחרון והסיפור שתכף תקראו, לא נראה שאני אחזור לשם בקרוב.

כפי שכתבתי בעבר, החלטנו לעשות חלק ניכר מהקניות שלנו ע"י הזמנה מאיקאה.
ובכן, מסתבר שלקנות בחנות של איקאה ולעשות הובלה שונה מהותית מלהזמין באינטרנט. למעשה, בפועל מדובר בשתי חנויות שונות לגמרי.
החסרונות הברורים של הזמנה מהאינטרנט הם שההובלה עולה הרבה יותר, 100$ במקום 60$ בסניף והמשלוח לוקח הרבה יותר זמן, כ10 ימים במקום ביום יומיים למחרת. חוץ מזה, כשמזמינים בחנות, באים עם הפריטים שרוצים לקנות, וכך לא עושים טעויות מטופשות, כמו להזמין מיטה בגודל אחד, מזרן בגודל שני ובסיס מיטה בגודל שלישי...
כן... רק כשהגיע המשלוח שלנו הבנו את הטעות... מה לעשות שאני עדין לא מבינה בגדלי מיטות (Queen, full ,twin   ועוד באינטשים.
מצד שני, כשמזמינים באינטרנט, גם איקאה עלולים לעשות טעויות כמו שעשו עבורנו והביאו לנו עוד ספה!
כך היה ביום ראשון, קיבלנו חלקי מיטה בגדלים מגוונים ושתי ספות.

בהתחלה חשבנו להיות אנשים הגונים, להגיד לאיקאה שהם טעו ולקוות שיחליפו לנו את המזרן והבסיס בלי לגבות עוד משלוח אבל כשהתקשרתי לבדוק אם הם יכולים לגבות משלוח רק פעם אחת, כלומר, לקחת את המזרן הקטן ולהביא במקומו מזרן מתאים, הם סרבו ואמרו שזה יעלה 200$, כלומר 100 לקחת ועוד 100 להביא את החדש (יש לציין שבכל הובלה נהוג לתת טיפ של 10$ לאדם, מה שיוצא בסוף 240$) . ברגע זה הבנתי שהם לגמרי גרועים ושהם לא יודעים להתמודד עם שירות המשלוחים שלהם (שירות חיצוני). יש לציין שכל השיחות האלה היו כרוכות בלפחות חצי שעה המתנה על הקו בכל פעם. בקיצור, הם לא באמת רוצים שיזמינו באינטרנט. איקאה מיועדת לאנשים עצמאים שבאים ומארגנים את העניינים בעצמם.
אז זה בדיוק מה שעשינו.

בארה"ב יש סוג של חברת הובלות שנקראת U-HAUL , או בתרגום חופשי, "אתה גורר".
זו חברה שמשכירה משאיות ועוד דברים שימושיים כמו עגלות, קרטונים ומסקינטייפ. הם מאוד הוגנים, נותנים שירות מעולה וממש לא יקר.
אז, שכרנו משאית, ב20$ ליום (+ דולר עשרים למייל) העמסנו את המזרן הקטן, הבסיס היותר קטן והספה העודפת, נסענו לאיקאה, הזדכינו על הכל, העמסנו מזרן ובסיס בגדלים הנכונים ונסענו הביתה.

האמת שמכל הסיפור הרווחנו. קודם כל, זכינו להיות ביחד, רק שנינו, לכמה שעות,  שנית, איתי זכה לנהוג במשאית, ולבסוף, גם כספית יצאנו מורווחים: השכרת המשאית, כולל ביטוח ומיילים עלתה 70$, הספה עלתה 300$... אפילו אם מקזזים את המשלוח הראשון יוצא שהרווחנו מעל 100$.

ובכן, הלקחים שלמדנו:
-          לא להזמין מאיקאה באינטרנט. למרות כל היתרונות בדיעבד, לא נעים למשוך את ההתארגנויות ולהילחץ ללא צורך. חוץ מזה, אם לא היו טועים ומביאים עוד ספה, כנראה שהפוסט היה בנימה אחרת.
-          להובלות, להשתמש ב U-HAUL. אין מה לחשוש מלנהוג במשאית. כל עוד מה שסוחבים לא כבד מידי, אפשר להוביל בקלות ולא ביוקר. אגב, משלוח מהחנות של איקאה יותר משתלם ונוח, אבל לא ידענו את זה לפני שעשינו את ההזמנה באינטרנט.


המשאית ששכרנו



באיקאה יש מקום חניה מיוחד למשאיות שכורות
חנוכה
בעוד מספר ימים מתחילים להדליק נרות. 
אנחנו כבר מוזמנים להדלקה אחת עם חברים וזה מאוד נחמד. חנוכה זה חג שעדיף לחגוג ביחד (בעצם... כל החגים הם כאלה).
לכבוד החנוכה, אני אשמח מאוד אם תשלחו לי תמונה שלכם מדליקים נרות.
אני כל הזמן מצלמת ומשתפת, עכשיו תורכם  :-)
זה מאוד ישמח אותנו לראות אתכם אחרי חודש שאנחנו רחוקים, ובמיוחד עכשיו כשיש חג.

חג שמח!








יום שני, 3 בדצמבר 2012

התאקלמות נוספת

לא קל להתארגן שוב בבית חדש.
בשבוע האחרון העברנו את המזוודות מהמלון לדירה החדשה וביום שישי ישנו בה בפעם הראשונה.
שוב צריך להתרגל למקום, להבין איך מגיעים לעבודה ולגן, לפרוק את התיקים, להרכיב רהיטים, להתחבר לספקים שונים ולעשות עוד מלא קניות וסידורים.

עכשיו אנחנו כבר יחסית מאורגנים.
היום הגיעו הסירים שהזמנו. ברגע שיש סיר מהביל על הכיריים, זה כבר מתחיל להרגיש כמו בית. במיוחד אחרי 5 ימים של גשם. בנוסף, בסופ"ש מצאנו מכולת הודית והצטיידנו במגוון תבלינים וקיטניות שיתאפקו עוד כמה שעות של השרייה לפני שיהפכו לתבשיל הבא.

אנחנו עדיין ישנים על מזרן מתנפח, אופק, לעומת זאת כבר מיום שישי ישן במיטה של ילדים. הסברנו לו שזו מיטה של גדולים ונראה שהוא התאקלם בלי בעיה. אתמול הוא הבין שהוא יכול לצאת מהמיטה, אבל עד כה אנחנו מצליחים להבהיר לו שעדיף לישון. היום רכבנו על האופניים לגן בפעם הראשונה. הנסיעה קצרה אבל צריך לחצות שני כבישים.

הבית הוא בית אמריקאי טיפוסי כזה של שנות ה70-80. יש גראז' גדול (ענק) עם שלט בגודל של סמארטפון, יש שטיח מעט מוכתם מקיר לקיר, בכל קיר מתחבאת נישה לאחסון, חלק מהקורות ברצפה ובמדרגות חורקות, בתקרה אין נקודות חשמל למנורות ומכונת הכביסה והמייבש תעשייתיות וישנות (ענקיות, עושות מלא רעש, לא נכנסת הרבה כביסה והיא גם לא יוצאת כל כך טוב). למרות הכל, הדירה מרווחת, יש הרבה דשא בחוץ והנוף הוא של ברושים גבוהים ויפים.

אני מחכה לסיים את ההתארגנויות ולהתחיל להרגיש בבית... להכנס מחדש לשגרה.

ספה חדשה בסלון. הוילון מהדיירים הקודמים.

החדר של אופק, עדין בלי יותר מידי ריהוט וקישוטים

מכונת כביסה ומייבש. ענתיקות.

חלק מהשלל מהמכולת ההודית 


תבשיל על הכיריים, נותן תחושה של בית. ג'ק וגלנליבט ברקע.

חצי מסך מיילים וחצי שני Youtube