ליבה מסביב לעולם: הבירוקרטיה חוזרת... ו St. Patrick's day

הייתה לנו חופשה קצרה מבירוקרטיה וכעת היא חוזרת ובמלוא עוצמתה.
אני צריכה להוציא עוד ויזה (רביעית!) ולשנות סטטוס ל"סטודנט". זה לא דחוף, יש עד ספטמבר, אבל בגלל אי הודאות בתהליך, כלומר, כמה זמן לוקח כל שלב בשרשרת הבירוקרטית המורכבת של הוצאת כל האישורים, כדאי להתחיל אותו כמה שיותר מוקדם.
עניין הויזה הוא עוד פשוט יחסית לתהליך הגרין קארד שאיתי מתחיל עם העבודה שלו. עד לקבלת ויזה מחכים בדרך כלל עד חצי שנה, לעומת זאת, קבלת גרין קארד לוקחת בין שנה לאינסוף...
הכיף הגדול באמת הוא ששני הדברים מתנגשים. לפי כללי ההגירה יש ניגוד אינטרסים בין ויזת סטודנט, שהיא זמנית (לא ויזת מהגרים), לבין גרין קארד שמשמעותו התחלה של תהליך הגירה (= סוף לבירוקרטית האשרות!). המשמעות היא שלא ניתן לבקש את שניהם בו זמנית ושאחד עלול לבטל את השני. ממש ברדק.
הפיתרון מבחינתנו הוא להתחיל עם גלגול הניירת בשניהם ולהגיש לרשות ההגירה את מה שיהיה מוכן קודם ובעל סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר. רוב הסיכויים הם שנגיש קודם בקשה לויזת הסטודנט.
אם זה לא מספיק, עד סוף החודש אנחנו צריכים להגיש דו"ח לרשויות המס בארה"ב. בקושי עבדנו חודשיים בארה"ב ב2012 אבל אורך הטפסים הוא כמובן כמו של שנה מלאה.
איזה בזבוז זמן!

טוב, למרות כל הבירוקרטיה, אנחנו מאוד נהנים מהאביב שהופיע פתאום. עדין קר בערב אבל במהלך היום חמים ונעים. העצים מלאים פרחים לבנים וורודים ויש ריח מתוק עדין באוויר. שינוי השעון והיום שמתארך מוסיפים לנו עוד שעה בערב שבה ניתן לבלות עם אופק (לא סיפרנו לו שהזיזו את השעון).
שיהיה לכולם חג אביב שמח!

עכשיו כמה תמונות מהסופ"ש האחרון שהיה ירוק במיוחד

אופק מהופנט מהלהקה האירית בדאבלין

מממ גינס... טעים גם בכוס ירוקה

ממגוון האוכל ה"אמריקאי" שמציע הפסטיבל בדאבלין וכמובן תורים ארוכים

מנגו על מקל במקום corn dog. המנגו הכי טעים וגדול שאכלתי.
שימו לב לשקית הפופקורן הענקית של האנשים משמאל.
הוא כל כך ממותק שבא להקיא אבל אנשים טחנו אותו בכמויות.