יום שלישי, 19 בפברואר 2013

עוד טיולים

לרגל הביקור של ההורים של איתי אנחנו מנצלים את הימים החופשיים מעבודה כדי לטייל באיזור. היעדים נבחרו כך שיתאימו גם לילדים קטנים. כבר מזמן הבנו שהרבה יותר כיף לכולנו כשגם אופק נהנה.
הנה המקומות שבהם היינו וכמובן הרבה תמונות.

הגן היפני ב Golden gate park בסן פרנסיסקו
גן חביב ומטופח שנחמד מאוד להסתובב בו. היינו שם ביחד עם עוד הרבה אנשים, מה ששינה את החוויה והקטין את מימד ה"זן" שלה. לאופק היה כיף לטפס במדרגות, לחצות גשרים ולראות דגים. בנוסף לגן היפני, יש ב Golden gate park גם מוזיאונים, גנים בוטניים, קרוסלה ועוד פעילויות שישארו לפעמים הבאות. מכיוון שהיינו בסן פרנסיסקו ביקרנו גם ב Pier 39  וב Fisherman's wharf הפופולרים. למי שמתכוון להגיע, יש לקחת בחשבון שבסופ"ש מאוד עמוס וצריך סבלנות, מזל וכמה דולרים כדי למצוא חנייה.
מלא אנשים בסן פרנסיסקו

בית התה בגן היפני



מעניין אם בשביל אופק זה רק עוד גן שעשועים

דג שנראה בדיוק כמו הציורים היפניים




קצת זן

שמורת Muir woods
צפונית מסן פרנסיסקו, במרחק רבע שעה נסיעה, נמצאת שמורת עצי Red wood עם שבילי עץ שמתאימים גם לעגלות. המסלולים מגוונים ונמשכים בין חצי שעה לשעה וחצי, אנחנו הלכנו בארוך ביותר.למתקדמים, יש גם שבילים לא סלולים וארוכים יותר. מכיוון שהגענו יחסית מוקדם בבוקר (~9) היינו כמעט לבד וההליכה ביער הרגישה כמו צעידה בעולם אחר, קדום וטבעי יותר. לאחר מכן היינו במרינה שפונה לסן פרנסיסקו מצפון ונהננו מהשמש ומהנוף של הגשר.

ביפ...
ליד מרכז המבקרים/חנות/בית קפה

לא כל כך נוח הדובי הזה...







הפסקת תפוח באמצע היער

השבילים מעגליים ומקיפים את הנחל

Horseshoe bay





כדורגל עם קרובי משפחה של איתי שגרים LA
המרינה וסן פרנסיסקו ברקע


פארק Tilden ליד Berkeley
פארק Tilden כולל שמורת טבע גדולה והרבה אטרקציות, כמו גנים בוטניים, מרכז לחינוך חקלאי (=פינת ליטוף של חיות משק), קרוסלה, רכבת ועוד. אנחנו נפלנו על יום קר למדי אז הלכנו רק לחווה ולרכבת. לאחר מכן ביקרנו בDown town ובמרינה של ברקלי. אומרים שברקלי זו עיר מאוד יפה, אנחנו לא כל כך התרשמנו והעדפנו את הנוף לים ולסן פרנסיסקו שרואים מהמרינה.

Little farm



כמה מתקנים ליד החווה

רכבת קיטור, מהסוג שעושה choo choo :)



סיבוב של 10 דקות על צלע ההר

יום שני, 18 בפברואר 2013

Hang out יומולדת

ביום שבת חגגנו לאופק יום הולדת שנתיים.
ה"בוקר-סקייפ" שאנחנו עורכים מידי שבת הומר ב Google hang out רב משתתפים שבו הדלקנו נרות, שרנו שירים ופתחנו מתנות. ההורים של איתי הגיעו לביקור בתזמון לא מקרי, יומיים לפני תאריך יום ההולדת, וחגגו איתנו ועם הרבה מתנות שהביאו מהארץ. פרט לכמה תקלות טכניות (בעיה/עיכוב בהתחברות של חלק מהמוזמנים וקריסה של הhang out לשניות בודדות) האירוע זרם חלק ומאוד נהננו. היה מאוד נחמד שגם הסבים והדודים יכלו לחגוג איתנו ולשיר שירי יום-הולדת. ממש הרגשנו שהם חלק מהאירוע וגם הם הרגישו שותפים.
עוד כמה מיתרונות הhang out:
- אפשר להקליט את ה hang out ולתעד בצורה טובה את האירוע. לא שאי פעם חסרות אצלנו מצלמות, אבל זה נותן את האפשרות להקליט בצורה אוטומטית מבלי להחזיק מצלמה או להשקיע מחשבה על מתי לצלם.
- התמונות שמצלמים בטלפון עולות ישר לGoogle event וכולם יכולים לראות אותן. לא צריך להכין אלבום או לבקש שוב ושוב מהצלם התורן לשלוח את התמונות.
- בניגוד לסקייפ, זה בחינם.
- היו 11 משתתפים בשיחה וה hang out הצליח לעמוד בה בכבוד.
- פרט לתקלות הטכניות שציינתי, זיהוי הדובר עובד די טוב, הוידיאו נראה סביר פלוס וגם האודיו נשמע לא רע.
בקיצור, זה פתרון טוב לאירועים עם הרבה משתתפים מרוחקים.
לעומת זאת, לא הייתי בונה על hang out לישיבות בנושאי עבודה. זה לא עובד מספיק טוב על מנת לדבר על נושאים מורכבים.

אופק בן שנתיים, מחכה להתחלת המסיבה


מתוך ההקלטה של ה hang out. אופק מכבה את הנרות.
(תודה לדוד מתן שהקליט ושלח)


מזל טוב! המשתתפים למטה גם מוחאים כפיים
 (חבל שההקלטה לא באיכות גבוהה יותר)


כך זה נראה מהזוית שלנו 

חוגגים עם בלונים ועוגה גם בישראל

מאחורי הקלעים. מזכיר קצת אולפן הקלטות.

תודה רבה למשפחה הנפלאה שהשתתפה ביום ההולדת, למתן ומיכל שעזרו לכל המשתתפים להתחבר לשיחה וכמובן להורים שטסו 16 שעות כדי להיות איתנו.



יום ראשון, 10 בפברואר 2013

Casa de Liba

(מדור פירסומי)

בלב עמק הסיליקון, באיזור רב תרבותי, שוכן בית הארחה נעים ונחמד.

20 דקות נסיעה מכל מקום בעמק (גם המקומות הקרובים...) ו50 דקות מסן פרנסיסקו.

גנים ירוקים במרחק הליכה

בר משקאות עשיר וקפה משובח (יחסית לארה"ב...)


אוכל בריא שגם ילדים אוהבים
(שירותי קניות ובישול אינם כלולים בחבילת האירוח)
אופק מדגמן אספרגוס

אינטרנט אלחוטי בחינם


צוות הוואי ובידור שידאג שלא ישעמם לכם לרגע
(בין 6 בבוקר ל8 בערב)
שעת סיפור בעברית, אנגלית או ג'יבריש (לסרוגין)

שירה בציבור וג'אם מאולתר

הקדימו להבטיח את מקומכם! הבית מוזמן חודשים מראש!
ועכשיו במבצע חסר תקדים: טיסה ושהות במחיר הטיסה בלבד!

*האותיות הקטנות: הפרטיות אינה מובטחת.
_______
השבוע הבית הקטן שלנו הולך להפוך ל Guest house למשך חודשיים.
אנחנו שמחים ומתרגשים לקראת כל המבקרים :-)
_______
הערה לגבי הפוסט הקודם: שירותי הבריאות בארה"ב ככל הנראה כן יקרים מבארץ. אעדכן כשנבין איך זה עובד ומה העלויות האמיתיות (בתקווה שלא נצטרך כמובן).
חוץ מזה, אם יש נושאים שמעניינים אתכם, בבקשה תגידו לי. אשמח לקבל רעיונות לנושאים לבלוג.

יום ראשון, 3 בפברואר 2013

בריאות

זה לא סוד שאמריקאים מוציאים הרבה כסף על בריאות.
מערכת הבריאות פה יקרה ומורכבת אבל לפחות היא נראית איכותית והשירות ברמה גבוהה.

למה מורכבת?
מערכת הבריאות היא פרטית וכל אחד בוחר לעצמו את פרטי הביטוח. אין בסיס כללי שעליו מוסיפים כיסויים נוספים, אלא יש כל מיני אפשרויות כמו HMO (כמו קופת חולים), PPO (ביטוח פרטי מורחב, יותר יקר כמובן), כל מיני תוכניות ביניהן, השתתפות מעסיק וקופה שחוסכים בה לצרכי בריאות עם פטור ממס. יש גם מונחים מבלבלים: co-pay, deductibles, out-of-pocket-maximum שעדין לא ברורה לי המשמעות שלהם.
אנחנו הלכנו על בטוח ועשינו את אחת התוכניות המקיפות והיקרות יותר, לפחות עד שנבין איך הכל עובד ונדע לבחור בצורה מושכלת יותר.

לגבי יקרה, צריך לזכור שבארץ משלמים מס בריאות שעולה ביחד עם ההכנסה (5%) ומגיע למאות שקלים בחודש. אם מוסיפים לזה כללית מושלם/מכבי מגן ועוד ביטוח פרטי, כנראה שבארץ שילמנו יותר, אבל לא עשיתי את החישוב.

בסופ"ש הקודם הייתי בתור ראשון אצל רופאת משפחה. לא הייתי חולה ולא קרה שום דבר אבל נראה לי לא הגיוני שנגור כאן ולא נכיר את שירותי הבריאות ולא נדע לאיזה רופא לפנות כשנצטרך. אז קודם כל בחרתי רופאה על סמך דירוג באינטרנט. יש לא מעט אתרים שמרכזים ציונים שניתנו לרופאים ומספקים גם כמה חוות דעת, מאוד שימושי וחוסך חיפוש כללי בבלוגים. אחר כך קבעתי תור, בקלות בטלפון, בלי לחכות שעה על הקו או חודש לתור. ההבדל המהותי ביותר בעיני לעומת קופת חולים בארץ הוא שתור אצל רופאת משפחה הוא חצי שעה, לא חמש-עשר דקות. חצי שעה כבר מאפשרת לרופא להשקיע קצת יותר זמן בבדיקה, ולא פחות חשוב, להסביר את האיבחון ואת אפשרויות הטיפול השונות.
כדי שתהיה סיבה רפואית לביקור התלוננתי על מיגרנות (בעיה אמיתית). הרופאה בדקה אותי וישבה איתי לפחות עשר דקות כדי להסביר על תוספי התזונה שכדאי לקחת, על תרופות ועל משככי כאבים ללא מרשם שכדאי לקחת ברגע שחושבים שעלולה להתחיל מיגרנה. היא גם שלחה אותי לבדיקות, שמסתבר, אפשר לעשות מייד אחרי התור ובאותו המבנה. לא צריך להגיע בין 7 ל 10 בבוקר, אחרי שקובעים תור שבוע מראש...
אחד הדברים שהמחישו לי את ההבדל הרב בשירותי הרפואה, וכאן אני מבהירה שמדובר באיכות השירות ולא באיכות הרופאים, הוא שבתוך השירותים יש חלון ששמים בו בדיקת שתן. כל כך פשוט, נוח ולא מביך.
דבר נוסף שבלט במרפאה הוא המראה היוקרתי שלה. הכניסה למרפאה נראית לא פחות מפוארת מלובי של מלון חמישה כוכבים. בכניסה יש פסנתר ופסלי זכוכית ענקיים של צ'יהולי. זה הרגיש מנופח וללא כל קשר, אבל בכל זאת, יפה ונעים. אגב, גם בבתי החולים בארץ יש גינות יפות ובברזילי יש איזור עם גלריה של יצירות אמנים ידועים, אבל יש לי תחושה שמדובר בתרומות ולא בהשקעה מתוך כספי החולים (או משלם המיסים).

ההשקעה העצומה בבריאות מאוד מורגשת בסטנפורד. העובדים יכולים להשתתף בתוכנית Be Well שבה מקבלים תמריצים כספיים אם בודקים את רמת השומנים והכולסטרול בדם ואם הולכים לסדנאות על התמודדות עם לחץ, תזונה נכונה ופעילות גופנית. לא מדובר על סכומים קטנים, אלא על מאות דולרים בשנה. סטנפורד מממנת את התוכנית בעזרת ההנחות שהיא מקבלת מספקי ביטוח הבריאות של העובדים. אני כמובן קפצתי על ההזדמנות וישבתי בהרצאה שבה בעיקר עצמתי עיניים ונשמתי... על דברים בסגנון הזה מקבלים $100.

איזור הקבלה + המתנה

מקווה שזה לא גס מידי...

פסלי זכוכית ענקיים בכניסה