יום ראשון, 28 ביולי 2013

המשך על מערכת הבריאות וחוויות מהקיץ

בהמשך לפוסט הקודם על חסרונותיה של מערכת הבריאות האמריקאית, לפני כמה ימים קיבלתי בדואר דפי הסבר על כיצד לבחור תוכנית ביטוח בריאות ומילון מונחים שימושיים. הדברים רשומים לעובדי סטנפורד, אבל רלוונטים כמעט לכולם. אני מציגה אותם בבלוג כדי שאם בעתיד תצטרכו לבחור, יהיה לכם יותר מידע ולא תבחרו כמונו, את התוכנית הכי יקרה, רק ליתר בטחון. אפשר ללחוץ על התמונות כדי להגדיל אותן.




עכשיו לעדכונים. רשמנו את אופק לגן שרצינו, ויזת הסטודנט שלי אושרה ואנחנו מוכנים לעבור לשלב הבא ולחיים בקמפוס. נשאר רק להשכיר את הדירה הנוכחית, לארוז ולעבור. חוץ מזה, מצאנו מקום עם אוכל ים תיכוני-ישראלי (בסגנון חיפאי...). עד עכשיו, חשבנו שרק ב Oren's hummus יש אוכל שמתקרב לישראלי, אבל בסופ"ש הקודם גילינו את Mediterranean wraps שמגיש חומוס, עלי גפן, טאבולה, מג'דרה ועוד. לא שמעכשיו נשב שם כל שבוע, אבל טוב לדעת שהם קיימים אם נתגעגע.

הקיץ ב Bay area ממש נחמד. בכל יום יש הופעה בעיר אחרת ובכל סופ"ש יש כמה פסטיבלים בערים הגדולות, סן פרנסיסקו וברקלי. מזג האוויר קיצוני, בלילה קר וביום השמש מאוד מחממת. בסן פרנסיסקו וברקלי ממש קר ומעונן במשך היום, אבל, מה שלמדנו היום זה שלמרות העננות עדין אפשר להכוות מהשמש.


כמה תמונות נבחרות מהתקופה האחרונה

הופעת שירי ג'וני קאש ב Redwood City

בהופעה

פסטיבל ג'אז ברחוב פילמור בסן פרנסיסקו




הופעת רוק לילדים של להקה היפית בסן פרנסיסקו, מתחילים בכמה דקות של יוגה

המתופף של הלהקה
פסטיבל עפיפונים בברקלי

פינת יצירה של עפיפונים

מעיפים את העפיפון שבנינו וקישטנו

הופעת תיפוף בפסיטבל העפיפונים




מדרחוב סופ"ש ברחוב טלגרף בברקלי


אופק מסתער על הבועות










יום ראשון, 14 ביולי 2013

מערכת הבריאות האמריקאית ויוקר המחייה

כבר הרבה זמן אני רוצה לכתוב על מערכת הבריאות האמריקאית ואני דוחה את זה עד שהכעס והתסכול ירדו. זה עדין לא קרה אבל כתבה שראיתי בדה מרקר (הודות לאתמר) גרמה לי להתחיל לכתוב.

בהתחלה השוויתי את פרמיית הביטוח שאנחנו משלמים פה למס הבריאות ששילמנו בארץ. ביחד עם סבסוד חלקי של הביטוח ע"י המעסיק והמס הגבוה ששילמנו בארץ (משתי משכורות היי טק) תוצאת החישוב היתה ברורה לטובת ארה"ב. כמובן שהמצב הזה אינדיבידואלי.
אחר כך הגיעו ההוצאות ואיתם גם עלה התסכול.

חברות הביטוח טובות בלסבסד רפואה מונעת ועל בדיקות תקופתיות וחיסונים אנחנו לא משלמים דבר. אבל כשזה מגיע לבדיקות ולאדמיניסטרציה ההוצאות גבוהות מאוד, ויותר גרוע מזה (מבחינתי), לא צפויות. כפי שכתוב בכתבה, כשאנחנו הולכים לבדיקה, אין לנו מושג כמה היא עולה וגם לא ברור כמה תשלם חברת הביטוח. את החשבון אנחנו מקבלים רק בסוף החודש, וגם על הדברים הבסיסיים הוא עולה מאות דולרים.... כן, שמעתם נכון - מאות.
כך, על בדיקת מעקב שיגרתית, משהו שלא הייתי חייבת לעשות, שילמתי 280$. על רישום מסודר של החיסונים שקיבלתי במהלך חיי, משהו שמומלץ לעשות בתחילת הדוקטורט, שילמתי 125$... ואני חשבתי שאשלם רק את ההשתתפות העצמית של ביקור רגיל אצל רופא, 20$ (גם לא מעט). אז למה כל כך הרבה? כי הביטוח מכסה ביקור אצל רופא בשל מחלה ולא למען אדמיניסטרציה.
נכון שזה רק כסף, אבל התיסכול וחוסר האונים בפני העלויות הלא צפויות והלא מוצדקות גבוהים. בסוף, יכולות להיות לכך השלכות גם על בריאות, כי אני ממש לא רוצה ללכת לרופאה על כאבים קלים או חששות קטנות, מה שהייתי עושה בארץ בלי לחשוב יותר מידי.

הייתם חושבים שהאיכות של שרותי הרפואה במחירים האלה תהיה טובה יותר, ההפך הוא הנכון.
אז כן, המרפאות יפות ונקיות והרופא יקדיש לך הרבה יותר מ5-10 דקות. אבל, רופאים עדיין טועים. אם רוצים לקבוע תור לרופא מומחה, צריך לעשות זאת לפחות חודשיים מראש, אלא אם רוצים את הרופא עם הדירוג הכי נמוך ואז צריך לחכות רק שבועיים שלושה. אגב, גם בארץ כדי לקבוע עם רופא טוב צריך לחכות שבועות רבים וגם בארץ רופאים עושים טעויות, אבל ברפואה פרטית במחירים של ארה"ב זה פחות צפוי.

Doctor Fool

אין ספק ששירותי ומחירי הרפואה כאן מעודדים אותנו לשמור עם אורח חיים אקסטרא בריא ולמצוא פתרונות טבעיים לכל מיני בעיות קטנות ולא מורכבות. בנוסף, אולי אני אתרגל להיות קצת פחות היפוכונדרית ;)

חשוב לציין שכל מה שכתבתי למעלה נכון לביטוח PPO, שהוא ביטוח בסגנון רפואה פרטית שמאפשר ללכת לכל רופא שבוחרים. האפשרות השניה היא HMO, ביטוח בסגנון קופת חולים שבו מותר ללכת רק לספק אחד, בדרך כלל קייזר, וההשתתפות במחיר הבדיקות קבועה ונמוכה יותר. יש אמרה ששמעתי כבר משני אנשים ש"עדיף למות מאשר ללכת לקייזר", וכשקוראים על כך שהרופאים מתוגמלים כשהם חוסכים בבדיקות לפציינטים, אפשר להבין למה. מצד שני, איתי מספר ששמע גם המלצות על קייזר.

לא ברור לי איך אנשים פחות בריאים או מבוגרים שצריכים בדיקות תקופתיות מורכבות יותר עומדים בעלויות הגבוהות של מערכת הבריאות כאן. יכול להיות שהם פשוט לא מכירים שום דבר אחר ולכן מקבלים את המחיר הגבוה כחלק מהוצאות המחייה.
ישנם הרבה מאוד מהגרים (סינים, קוריאנים והודים) שברגע שמתבססים בארה"ב מביאים את ההורים לגור ביחד איתם. יש ויזת dependent  שמאפשרת אז זה. אך כשההורים מזקנים וחולים, הם "שולחים" אותם חזרה לארץ המולדת כי הם לא עומדים בעלויות הטיפולים. להורים אין סבסוד לביטוח כמו לאנשים עובדים ולכן ההוצאות מגיעות להרבה אלפים של דולרים.

בשורה התחתונה... שרק נהיה בריאים.

מאחורי החיוכים היפים קיימת מערכת יקרה, לא יעילה ולא יותר טובה מבארץ

אם כבר מדברים על יוקר המחייה:
- מהפכת התקשורת לא הגיעה לארה"ב, וחודש סלולר+data עולה לפחות 40$ (אם בדולרים זה נשמע זול, אז מדובר ב150 ש"ח לחודש)
- אינטרנט (וכבלים שכלולים במחיר) 59$
- חסכון פנסיה אינו חובה על פי חוק (המעסיק לא מחויב להפריש לפנסיה)
- חופשת הלידה היא של 6 שבועות (אבל חברות היי טק טובות משלימות ל3-4 חודשים)
- חינוך חינם מתחיל מגיל 5 ועד אז הגן עולה 1,000-2,000$ בחודש (תלוי בגיל)

לעומת זאת, המכוניות, הדלק, החשמל והמים כן זולים יותר מבארץ. אולי גם כל מיני מוצרי מזון זולים יותר, אבל הבריאים יותר עולים בערך אותו דבר.

עוד כמה מספרים, המשכורות פה יותר גבוהות בכ 20% (תלוי בתפקיד כמובן) אבל המעסיק לא מחוייב להפריש עוד 13% להשתלמות ופנסיה. בקליפורינה מס ההכנסה גבוה במיוחד ודי דומה למס בישראל.

נראה לי שלא צריך וגם לא נכון להמשיך את ההשוואות והחישובים.
מי שמגיע לגור בארה"ב עושה זאת לא מפני שזול יותר אלא בגלל ההזדמנויות והחוויות שקיימים בה.