שישי השחור, סן פרנסיסקו ודירה

היה לנו סופ"ש ארוך של ארבעה ימים לרגל ה Thanksgiving.

ביום הראשון טיילנו בסטנפורד. על כך כבר כתבתי.

ביום השני היה Black Friday. אנחנו גם העברנו את הזמן בקניות, אבל לא עמדנו בתורים המטורפים בחנויות אלא שוטטנו ב Craigslist ( כמו יד 2) וחיפשנו מציאות לדירה. מצאנו כמה דברים טובים (שואב אבק, שולחן אוכל ושולחן לסלון), אבל זה לוקח כל כך הרבה זמן ונסיונות עקרים שהתייאשנו די מהר. עוד דבר בעייתי, יחסית להזמנה מאיקאה למשל, זה שצריך לארגן לבד את ההובלה של החפצים. מפני שהדברים שאנחנו קונים מאיקאה (מיטה וספה) הם זולים יחסית וההובלה היא fixed price, כנראה שיותר משתלם, ובטוח יותר פשוט, להזמין מהם.
בקיצור, Craigslist זה לסבלנים שיש להם זמן לחפש וחבר עם טנדר.
IKEA זה לאנשים בלי הרבה זמן שאוהבים לבחור הכל בקטלוג מראש ושיביאו להם את הדברים הביתה.
אנחנו מהזן השני.
בכל זאת, יש עוד חיסרון לאיקאה, ההובלה לוקחת יותר משבוע ואנחנו עוברים דירה עוד פחות משבוע. לכן, עד שיגיעו המיטות נישן על מזרן מתנפח וביום שלישי נקפוץ לאיקאה ונקנה עוד דברים שחשוב שיהיו בבית.

אגב, איתי כן ניסה את מזלו באירועי ה Black Friday ונסע ל Best buy בחצות של יום חמישי בתקווה להשיג טלביזיה "40 בפחות מ $200. אחרי שהוא ראה את התור והתרשם ממזג האוויר הקפוא הוא חזר הביתה רק עם תמונות. למעשה, בכמעט החודש שאנחנו פה, ראינו טלביזיה רק פעם או פעמיים, אז חוץ מלסקייפ, אנחנו כנראה בכלל לא צריכים אותה.

התור הארוך בכניסה לחנות

ביום שבת נסענו לטיול בסן פרנסיסקו. העיר מקסימה, הטיול היה מוצלח והנסיעה לוקחת פחות משעה. היינו בנמל, אכלנו דגים טעימים, הלכנו ברגל לצ'יינה טאון, חזרנו דרך הרובע הלטיני ופגשנו חברים ב Palace of fine arts. להלן הרבה תמונות מהטיול (אפשר ללחוץ עליהן כדי להגדיל אותן).

אריות הים המפורסמים

אריות הים מזוית נוספת

ננס חמוד שרוכב על בימבה.
הרבה הורים שאלו אותנו איפה השגנו אותה,
אז למי שמחפש הזדמנות, עדין לא משווקים כאלה בארה"ב.

אלקטרז

חנות שבשבות בנמל
Ben & Jerry's  ברקע... משהו שנשאר לביקור הבא

אופק מחבק בובה בכניסה לחנות

ביפ באף

מה שנכון נכון

אופק מתלהב מ"גשם" של בועות סבון

קרוסלה בנמל

חנות ממתקים ענקית בנמל

שובב... קופץ מכל מדרגה ומתנדנד על כל מה שנראה כמו נדנדה

חשמלית.
אגב, הנהגים של סן פרנסיסקו, בניגוד לעמק הסיליקון, מאוד פרועים וחסרי סבלנות. זה כולל גם את החשמליות.

רחוב משופע טיפוסי (דו משמעית...)

איתי מטפס את הרחוב בדרך ל china town. אופק ישן בעגלה.

שוק ב China town. הרבה יותר ירוק, טרי ומגוון משווקי האיכרים שיש בעמק וחבל.

אחד מהרבה מזנוני Dim sum. כאן הם גדולים במיוחד.

Washington square  וכנסיית st. Peter & Paul
ביום שמשי יש הרבה משתזפים. ברגע שנכנסים לצל נהיה קר מאוד.

הכנסייה בתאורה מחמיאה

הכנסיה על רקע הבניה היפה והרחוב המשופע

ה Golden gate bridge לעת ערב

The palace of fine arts
מספרים שבימי חמישי יש כאן ערבי מדע ובירה. 

אני כבר מחכה לביקור הבא שלנו, יש עוד הרבה דברים נחמדים לעשות כמו לחצות את ה Golden gate bridge באופניים, ללכת למוזיאון המדע או לבקר באקווריום שבנמל.

טוב, יצא פוסט ארוך. אני רק אסיים ואעדכן שהיום קיבלנו את המפתחות לדירה החדשה ואנחנו מתחילים להעביר אליה את הדברים שלנו. ביום שישי נעזוב את המלון.
מצפה לנו שבוע מאתגר במיוחד של עבודה, מעבר דירה וגשם...

סטנפורד

כמה מהחוויות המעניינות בקמפוס:

האוכל שמוכרים בסטנפורד הוא די פשוט ומאוד יקר, כי הכל יקר בכל Palo Alto. לדוגמא, ביום הראשון שילמתי על כריך אבוקדו ובננה $7. אחד הדברים הידועים ביותר בקרב הסטודנטים הוא שיש המון אוכל בחינם בקמפוס ושבסמינרים של אנשים חשובים יש אוכל טוב במיוחד. זה אפילו רשום באתר הרישום לדוקטורט! ובכן, הדבר התגלה כנכון ובקיצוניות. בכל סמינר וJournal club שהייתי בו הגישו פיצות ובירה, בכל שולחן של אשת אדמיניסטרציה יש מלא ממתקים ואני בטוחה שיש עוד אוכל שמסתובב בקמפוס ופשוט עוד לא מצאתי אותו. האמת... אני לא ממש מחפשת... בינתיים יש לנו ארוחת בוקר וערב במלון ;-)

יש הרבה יותר נשים בקמפוס מאשר בטכניון. סטנפורד היא מהאוניברסיטואות המתקדמות ביותר מבחינת העסקת נשים למשרות בכירות. למעשה, האוניברסיטאות הנחשבות בארה"ב, פרט לסטנפורד, בכלל לא קיבלו נשים עד שנות ה70. חוץ מזה, אני כרגע עובדת בבית הספר לרפואה, אז באופן טבעי יש יותר נשים מתחומים כמו ביולוגיה, כימיה ורפואה. נחמד לא להרגיש מיעוט לשם שינוי.

יש "טירוף" ירוק ככל שמתקרבים לPalo Alto ובסטנפורד באופן ספציפי. הפחים הם עם שלושה פתחים: נייר, פלסטיק וזבל כללי, ובנוסף לכך, יש ליד מיכל נוסף לזבל אורגני בשביל קומפוסט (מעניין אם משהוא באמת לוקח ועושה מזה קומפוסט...). הכלים החד פעמיים מנייר במקום פלסטיק או קלקר ועל קידום התחבורה האלטרנטיבית כבר סיפרתי. הכוונה נחמדה וזה בהחלט מעלה את המודעות, אבל עדין יש המון בזבוז בקמפוס, למשל, מחלקים עיתון יומי.
בסמינרים מחלקים בקבוקי מים שכולם צביעות: הרי המים שזורמים פה בברזים הם טובים מאוד (מגיעים ממעיינות בYosemite), אז בשביל מה צריך לשאוב עוד מים, לבקבק אותם ולהוביל אותם עד לקמפוס? בקיצור, הולכים פה על הרע במיעוטו. מנסים ליירק את דברי ה"מותרות" במקום לוותר עליהם.

תויות בקבוקי המים שמחלקים בסטנפורד

ישנה חבורה לא קטנה של ישראלים במחלקה שבה אני עובדת (structural biology). ביום רביעי שעבר הייתה לנו ארוחת צהרים מחלקתית לכבוד Thanksgiving וישבנו כולנו ביחד לאכול הודו, פירה ו pumpkin pie. זאת ארוחת ה Thanksgiving הראשונה שלי כאן. למרות שהחג לא דתי, הוא מאוד משפחתי והוא בסדר גודל של סדר פסח מבחינת החשיבות, מסתבר שאפילו יותר חשוב מחג המולד. ובכן, כל הישראלים התקבצו ואכלו ביחד. חלקם כבר די מבוגרים ולא היו בישראל ברוב חייהם, את חלקם כבר פגשתי ובכלל לא ידעתי שהם ישראלים, ועדין כולנו דיברנו בעברית שוטפת. בהחלט הרגיש כאילו יש בתוך המחלקה משפחה קטנה ותומכת.

לכל חברי המהנדסים, אני בטוחה שזה יצחיק אתכם. אני כרגע עובדת על שיפור המיומנות שלי עם פיפטות... הנה דוגמא: Pipetting. בניסויים בביולוגיה, כימיה ורפואה חשוב מאוד לשחזר תנאים במדויק... כלומר להעביר נוזלים ממקום למקום, שוב ושוב, באותם כמויות ובאותם ריכוזים. מעניין שבסימולציות של מאטלב אף פעם לא הייתה בעייה לשחזר תוצאות... אחחח מאטלב...

חוץ מלשחק עם פיפטות אני לומדת על  optical coherence tomography שזו שיטת הדמיה אופטית ברזולוציה מאוד גבוהה. משתמשים בה בעיקר כדי לאבחן מחלות ברשתית בעין. העבודה מאוד אינטנסיבית. אני אפרט עליה בהמשך.

תמונה של השכבות ברשתית בעזרת OCT

אי אפשר לפרסם פוסט בלי תמונות של אופצ'יק. אתמול עשינו טיול אופניים בקמפוס ובין היתר הסתובבנו בגן הפסלים של רודן. אחר כך טיילנו ושיחקנו במעונות של הזוגות עם ילדים, בתקווה שנעבור לשם בעוד כמה חודשים. הנה התמונות:

רוכבים בקמפוס. ברקע, הבניין של הנדסה ביורפואית

בגן הפסלים

חווה, אדם ושערי הגיהנום

אופק מעדיף לעלות ולרדת במדרגות

אופק ברקע מטפס במדרגות

אופק הקטן בין הברושים הגבוהים

המעונות מרגישים כמו קיבוץ

איזור המשחקים במרכז הגינה של המעונות

אופק מרגיש בבית

עוד מעט קופצים למים

(מוקדש לאחיות, ליטל ומיכל, שראויות לעדכונים שוברי שיגרה)

בעוד עשרה ימים אנחנו עוזבים את החממה של המלון, את ארוחות הבוקר, ארוחות הערב (4 ימים בשבוע), שרותי הנקיון והרכב השכור.

אנחנו כבר ממש כמעט מוכנים. את התיאוריה עברנו בשלום, שלשום קנינו רכב ומחר אנחנו חותמים על חוזה לשכירת דירה. השכירות מתחילה ביום ראשון הקרוב, כך שיהיו לנו חמישה ימים לארגן את הדירה החדשה.

קצת פרטים על כל התהליך המורכב והארוך הזה:

- בשביל להוציא רשיון זמני היינו צריכים לקרוא חוברת של כ 100 עמודים ולעבור מבחן תיאוריה. במשרד הרישוי, למרות שקבענו תור, היינו לפחות שעתיים. משרד הרישוי (DMV) הוא סוג של פארודיה. עוברים מתור אחד, ללחכות שהמספר שקיבלת יגיע, לתור שני, להצטלם, לתור שלישי, להיבחן, לחכות שיתנו ציון ורק אחר כך לקבל אישור ללעשות טסט... שבשבילו צריך לחכות לפחות חודש.  

- איתי מאוד רצה לקנות VW Passat CC. כשהגענו לסוכנות ראינו שזה סוג של רכב ערסים (לפחות בעיני) ולאחר שעה בערך שכנעו אותנו לקנות Passat רגילה... במשך עוד 3 שעות (!!) עבדו על ניירת ורק אחר כך שחררו אותנו הביתה. כל זה תוך נסיונות רבים, ואפילו נואשים, לבדר את אופק השובב. מבחינת מחיר, אפשר לומר שהחלפנו סקודה 2011 בפסאט 2012. עסקה לא רעה בכלל.

פסאט שחורה, מנוע 2.5, 11 אלף מיילים

- ביטוח הרכב פה מאוד יקר, בערך פי 2 מבארץ, והוא עוד יותר יקר למי שאין לו רשיון נהיגה של קליפורניה. מזל שאנחנו מסתדרים, לפחות בינתיים, עם רכב אחד. כששאלתי את הסוכנת למה המחירים כל כך גבוהים היא אמרה לי שכולם בקליפורניה הם Sue happy, כלומר, מחכים לכל הזדמנות כדי להגיש תביעה.

- גם ביטוח לדירה היינו צריכים לארגן. כמעט כל בעלי הדירות מחייבים Renters insurance שזה שילוב של ביטוח צד ג' ורכוש.

- חוזה הדירה שקיבלנו היה בערך 50 עמודים. אני לא מגזימה! כמעט על כל פיפס יש פה כללי עשה ואל תעשה. למשל, השוכר מתחייב לנקות את השיש רק עם סבון מיוחד ומטליות מיקרופייבר, מותר לעשות מנגל רק עם מתקנים שמאושרים ע"י בעל המבנה, אסור לנסוע עם אופניים בשביל, יש להחזיק מטפי כיבוי אש בכל קומה ... 50 עמודים כללים מעצבנים. 

למי שלא האמין - הנה הנספח לחוזה על השמירה של השיש

והדירה הזו כך כך יקרה, עם הרבה תוספות של utilities (חשבונות), וצריך לשמור על השטיח ובסוף לעשות ניקיון מקצועי ועד שעוברים צריך לקנות את כל הריהוט מהתחלה... והכל בכלל בכוונה לעבור למעונות עוד 7-9 חודשים מעכשיו.

טוב, די עם השביזות... עוד כמה ימים נעבור את המשוכה, הסידורים יסתדרו ונתרגל למצב החדש. 

הנה כמה תמונות מהסופ"ש:

מסעדה סינית לסינים בסנטה קלרה

אין תפריט, העגלה עוברת ובוחרים מה שנראה טוב. המלצרים לא ממש דוברי אנגלית

מגישים כאן בעיקר דים סאם

shoreline reserve
שמורת טבע גדולה בחוף הפנימי של ה bay area עם פארק, אגם ושבילי אופניים

אחרי טיול אופניים קצר הגענו למתקנים לילדים
אופק בעיקר רצה ללממוד לקפוץ ועשה איתנו המון סיבובים במדרגות

סוג של אונית משא. אופק ואיתי בקטן מתאמנים על קפיצות

אוכלים בוריטו במקום הקבוע. אופק הזמין עוף

מחרתיים זה Thanks giving. בינתיים אין לנו שום תוכניות לארוחה עם תרנגול הודו ו pumpkin pie, לעומת זאת, איתי כבר מתכונן להשתתף באירועי Black Friday שלמחרת.

רחוקים אבל מתעדכנים

רובכם כרגע בזירת מלחמה. שומעים אזעקות, רואים חדשות או מתגייסים למילואים. אנחנו בקצה השני של העולם, מתעדכנים.

הפייסבוק מלא במסרים שנוגדים לרוב הפרופגנדה העולמית. זו המלחמה האישית של האנשים שלא נמצאים בשדה הקרב. גם אני שותפה לה. גם אם היינו בארץ, זה כל מה שיכולתי לעשות.

אנחנו מודים וגאים מאוד ברפאל על פיתוח כיפת ברזל שעוזרת גם לנו לישון בשקט. מרגישים אפילו יותר גאווה כבנים לעובדי רפאל ותיקים.

נראה לי מיותר לעדכן בהתקדמויות ובקשיים שלנו. מקווים שההפגזות יסתיימו במהרה ושירגעו הפחדים והדאגות.

בניסיון לשיפור מצב הרוח, סתאם כתבה משעשעת: מצחיק טילים: הומור תל אביבי ברשת

עדכון קצר לבקשת הקהל

אני לא מצליחה ללמוד למבחן התיאוריה שיערך בעוד יומיים, לכן הדבר ההגיוני והנכין ביותר הוא לעדכן את הבלוג.

סתאם אנקדוטה קטנה. רוב הדרכים הראשיות באיזור מובילות לסן פרנסיסקו. במקום לרשום על הכבישים לכיוון סן פרנסיסקו / סן חוזה, כתוב על הכבישים לכיוון צפון / דרום (מכיוון שסן פרנסיסקו צפונית לעמק הסיליקון). בהתאמה, מימין ומשמאל לכביש מוגדרים מזרח ומערב שהם שגויים רוב הזמן. הכיוונים השגויים נכנסו לשמות השכונות והרחובות ובהתחלה זה מאוד מבלבל... העיקר שכולם פה מבינים למה הכוונה.

ביום ראשון עשינו את הדבר הישראלי ונסענו לאיקאה. החנות ממש דומה לאלו שבישראל, גם המחירים. תוכלו לנחש מה קנינו?

פלסטיקים, והרבה, כסא אוכל לאופק, כמו שהיה לנו בארץ, סט של שולחן עם כסאות, כמו שרציתי לקנות ודחיתי בגלל הנסיעה, וכמובן, גם כוסות. חוץ מזה, קנינו הרבה שוקולד מריר שטוב יותר מכל שוקולד אחר שאפשר למצוא פה בסופר. כנראה כי הוא מיוצר בגרמניה ולא בארה"ב. 

שולחן ושני כסאות. רק $20 באיקאה

מלא פלסטיקים, כדי שיהיה איפה לאחסן... בינתיים את הפלסטיקים הקטנים יותר

אחרי הצהרים התקנו על האופניים את הכסא שהגיע מאמזון ועשינו סיבוב. היה ממש נחמד. למרות הקור, אופק התלהב ושר כל הדרך. כשנעבור דירה אני אקח ואחזיר אותו ל/מהגן באופניים.

רוכבים ביחד בפעם הראשונה

לקינוח, חיוך שובב של אופק שלא רוצה לישון ומעדיף להשתגע  :)
אגב, אם לוחצים על התמונות הן מוצגות בגודל המקורי שלהן.

אני שובב? מה פתאום... 

זהו... נראה לי שאלך ללמוד קצת חוקי תנועה וכאלה...

בפעם הבאה אכתוב על העבודה/לימודים בסטנפורד.